חלומות במקרא

 

  חלום יעקב

א.    מקורות החוץ:
i.    הארכיטקטורה המסופוטמית –
1.    זיקוראט בבלי –
א.    אימוץ קווי המתאר.
i.    חלק תחתון – הארצי, שם מתקיים הפולחן האנושי.
ii.    חלק עליון – “מקדש האל”- מקום משכנו.
iii.    סוללת מדרגות – מקביל לסולם. (המדרגות נקראות – simmitu – סולם!).
1.    הסולם שמגיע לשמים – מזכיר את שמו של מרדוק (ראש הפנתיאון הבבלי) – הבית שראשו נמצא בשמים.
ב.    הרקע האמוני של הזיקורט.
i.    טקסטים בבליים –  נירגאל וארשכיגל – ירידה בסוללה לשאול.
ג.    אימוץ ושימוש לטובת הסיפור.
ד.    תנועה מעלה ומטה – במקרה זה עד הקרקע, בסיפורים בבליים – ירידה לשאול. פולמוס! (הורוביץ)
ii.    קשר בין מרחב אורבני למקדש –
1.    קשר בין עיר מסויימת לאל – “יש אלוהים במקום הזה”.
2.    גלוסת – שינוי שם העיר מלוז לבית אל – משקף את הנוהג לקרוא לעיר על שם האל שעובדים אותו בה.
א.    “בית אל” – ככל הנראה, קודם היה אל שזהו היה שמו הפרטי – אל כנעני (בית דגן). סיפור אטיולוגי להצדקת השם “בית אל”. – מקום זה הופך בימי ירבעם למקום מרכזי של פולחן עבור יהוה בממלכת ישראל – סיפור זה בא אולי לתת לדבר הצדקה תיאלוגית “היסטורית”.
ב.    תיאוריה נוספת – לתת “פייט” לעיר בבל (שער האל) עם העיר – בית אל! (אסנת לא אוהבת את זה…)
iii.    שאריות של אמונה פגאנית –

חלום
1.    אבנים בעלות כח מאגי, אלוהי. ראו חלומות במקרא.
א.    למרות האיסור בתורה על הקמת מצבה,ככל הנראה עקב האמונה הנרחבת בכוחן של אבנים במזרח הקדום – ספר בראשית מלא בסיפורים שכאלה, כמו סיפור זה – הכותב יודע שאין סכנה בהצגת הדברים – שכן ידוע לכלל שהעניין אינו לגיטימי ויש לתת פירוש מטאפורי – אבן הפינה.
ב.    האבן, לפי תפיסה זו – היא המקום בו שוכנת האלוהות עצמה. “האשרה” שוכנת באבן למשל.
ג.    נוהג יציקת השמן על אבנים מוכר מכתובות אשוריות ובבליות.
iv.    דפוס ספרותי – הגיבור הבורח.
1.    לא מדובר בדפוס היסטורי אמתי.
2.    דגם של “סינדרלה” – נפוץ בקרב הרבה עמים.
א.    סנוהה המצרי (בסילבוס)
ב.    מאה ה-15 – אידרמי מלך אללח.
ג.    בני ישראל!
i.    מודל ה-W

חלום יעקוב
3.    ווריאציות על הדגם ליצירת עניין אצל השומעים.
א.    הגיבור בורח כי אינו לגיטימי/ חייב לברוח.
ב.    מגיע למקום חדש ומשגשג בו.
ג.    מתגעגע למולדתו.
ד.    חוזר כבעל מעמד וכמנצח.
v.    מזכיר את ספרות החלומות במזרח הקדום
1.    ז’אנר עצמאי בתרבויות אחרות – אינו ז’אנר עצמאי בישראל.
2.    החלום – מציאות ברורה ומובהקת – מהימן.
3.    אינפורמציה המגיעה מן האל עצמו.
4.    מסר בחלום  = נבואה
א.    מוטיב חוזר – הנחיות לבניית מקדש.
5.    שלושה סוגי חלומות בספרות החלומות במסופוטמיה –
א.    חלום התגלותי – האל מתגלה אל החולם ומעביר לו מסר ורבלי.
i.    במרחב המספוטמי – חלומות שליחות – חלום עם מסר עבור מלך.
1.    ע”י כהנים.
2.    ע”י הדיוטות (מזכיר את הדרך בה שמואל מבין בסוף שמדובר בה’ שמתגלה אליו) – מכתב במארי.
ב.    חלום סמלי –
i.    חזיון, מראה שמחייב פרשנות – המראה שלעצמו – אינו מובן.
1.    פירוש ע”י החולם – כמו אצל יעקב.
2.    פירוש ע”י צד שלישי – יוסף.
ג.    חלום אינקובציה –
i.    יזום ע”י החולם.
ii.    מתרחש במקדש/ מקום קדוש.
iii.    מכנסי עצמו למצב של שינה.
iv.    פולחן לפני/אחרי החלום. – שינה כחלק מהריטואל
1.    מקביל – חלום שלמה בגבעון.
a.    שלמה הולך למזבח
b.    מקריב 1000 עולות!
c.    ה’ פותח את החלום במענה – מה אתן לך…
d.    סיפור אליפטי – ברור ששלמה בא לשם ע”מ לחלום. אין צורך לציין זאת.
v.    האם יעקב חלום אינקובציה – אין יוזמת החולם.
1.    ניתן לראות את הנחת האבן מתחת לראש כהזמנה התגלותית – אמונה בכוחן של אבנים.
2.    קיים ריטואל הנדר.
3.    גנראה ווריאציה על חלום אינקובציה.
4.    הקבלה לחלום בשדה של אטרחסיס גיבור המבול הבבלי וגלגמש.
5.    החלום הבא של יעקב – בראשית מ”ו אינקובציה! בוודאות.
ב.    השם יעקב –
i.    שני הסברים אתיולוגים שונים בתוך המקרא –
1.    תפס בעקב אחיו בלידה.
2.    לקח בעקבה (מרמה) את הבכורה.
ii.    ייתכן – יעקב אל/אח – שמות שאנו מכירים באזור – משמעותם – יגן האל. ייתכן שכתבי הסיפור הכירו את משמעות השם המקורית ולכן יעקב ידוע כאחד שדורש הרבה מאד הגנה מהאל.

נבואה וחלומות –

א.    דוגמה מובהקת להשפעה בין תרבותית.
i.    בכנען אין כתובות המציינות את התופעה, ביתר המרחב יש.
ב.    חוק הנביא – ניסיון לבדל מעמי המזרח הקדום.
i.    רשימת דרכים לא לגיטימיות להתנבאות. “הם-אנחנו”.
ii.    הנביא בישראל – מחשש העם להיות בקשר עם ה’.
ג.    הארכיון במארי –
i.     50 נבואות למלך מארי זימרי לים (מאה 18 לפנה”ס).
1.    מופנים למלך- ובאים לשרתו! (אין תוכחה)
2.    נכתבו ע”י סופרי חצר.
3.    דיווחים אותנטיים על התגלות שקרתה בזה הרגע – לא ערוך בספר.
4.    שני טיפוסי נביאים –
א.    מוחום מוחותום- נביא אקסטטי (ירמיה – לכל איש משוגע או מתנבא)
ב.    אפילום אפילותום – עונה. מנבא עבור אל מסויימם במקדשו .
i.    גם במקרא – לענות במשמעות של נבואה.
ג.    (נבואת הדיוטות) – בעיקר נשים וילדים, דרך חלומות.
5.    רצף ארוך יותר בין האל ועד למלך, מאשר במקרא.
6.    הנבואה בגדר המלצה למלך בלבד – המלך עליון.
7.    צירוף אלמנט פיזי – מתן תוקף לנבואה (כנף בגד, שיער).
8.    דגן מצביע על אי ידיעתו – שונה מאד מיהוה.
ii.    מסמכים נבואיים כלליים – אסכטולוגיה (מוכיח כי לא מדובר בתופעה מאוחרת – יש טקסטים מהאלף השני!).
1.    מלך עתידי שיכונן בארץ משפט צדק.
2.    אדמה פורייה.
3.    הגולים ישובו לארצם.
4.    תיעלם האיבה בין האנשים.
5.    שושלת המלך תהייה לעד.
ד.    מסמכים נבואיים נאו אשוריים – נכתבו לצורך ארכיון – אמת מוחלטת.
ה.    במקרא – נביא מעל למלך – במארי לא. – כך לפחות מוצג.
i.    ספר שמואל קרוי ע”ש הנביא.
ו.    נבואה – תהליך שבמהלכו אדם הופך להיות סובייקט של התגלות אלוהית ושליח להעברת מסר מן האלוהות לצד ג’.
ז.    סוגי נבואה –
i.    הנבואה האינטואיטיבית – התקשרות שאינה פורמלית.
1.    תחושת שליחות, לא מקצוע.
2.    יוזמת ההתקשרות היא אלוהית.
ii.    הנבואה המדעית –
1.    מנטיקה – טכניקות כוהניות נלמדות – קריאה בכבד… אותו ומופתים.
2.    מגיה- ניסיון לשנות את המציאות באמצעות קסם. – פוליתיאיזם בלבד.
3.    חוק הצרעת – הכהן המקראי הוא מיומן, מדען.
iii.    במקרא – הנביא משלב – ידוע שהוא גם עושה קסמים.
ח.    פער גדול בין מארי למקרא – אך יש השפעה! ייתכן שבאמצעות מתווכים. הייתה ידיעה שהתקיימה פעולה נבואית מסוג זה.
ט.    בלעם בן בעור–
i.    במקרא – נביא זר המנבא בשם יהוה – מברך את ישראל במקום לקלל.
ii.    מוצג כנביא-קוסם. משתמש במאגיה כמו כהני הבר.
iii.    כתובת דיר עלא – מאה ה-8 לפנה”ס. – מלמדת על גלגולי הדמות במקרא.
1.    כתובת אטיולוגית המקשרת את בלעם לפולחן זנות.
א.    אותו שם בדיוק.
ב.    התגלות בלילה (דומה להתגלות אלוהים במקרא).
ג.    נבואת פורענות – חורבן ושממה.
ד.    פתרון – פולחן זנות. לשמח את אשתר.
2.    מוכיח שהדמות הייתה מוכרת במרחב.
iv.    סיפור נוסף במקרא – פרק כ”ה חטא פולחן בעל פעור (בלעם ראש הפעור) –נעשה קשר בהמשך בפרק ל”א.
v.    דה לגיטימציה – למישהו לא נח המעמד שניתן לנביא זר… אולי עוד יותר בגלל הכרת תוכן הכתובת.
1.    פרק ל”א 8 – מלחמה במדיין שם מצוין בפירוש כי הרגו את בלעם בן בעור.
2.    ספר יהושע – מוצג כקוסם ולא כנביא.
3.    סיפור האתון!
3.    הריטואלים הפולחניים –
א.    דמיון לחיתים – חשיבות עליונה לטומאה וטוהרה (שונה מיתר תרבויות המזרח הקדום – מחזק את עניין ההשפעה).
i.    לא ברור מתי ואיך נוצר מפגש – אך ידוע כי הייתה השפעה חתית בכנען.
ii.    דמיון גם במבנה האדמיניסטרטיבי.
iii.    דמיון להוראות פולחן נקריק –
1.    מקדש נעול, נר דולק – יישום אלמנטים משותפים.
ב.    הטקסים בנוגע להריון – נראית חשיבות רבה לטומאה וטוהרה אצל החתים –
i.    הבדלה בין כלי חרס וכלי נחושת (ממש כמו ב- ויקרא ו’)
ii.    הבדל בין זמני ההיטהרות בין לידת בת ולידת בן.
iii.    החיות המוזכרות בהקשר לטיהור.